השנתון הסטטיסטי לישראל – ספירת כלי רכב ממונעים – 1950. טרקטור "זאטוט" – בהרכבת המשביר המרכזי – השדה – 1958. הצעה להקמת מפעל מכוניות ומנועי דיזל מתוצרת ליילנד – 1960. סקירה על התפתחויות בייצור והפעלת אוטובוסי מרכבים – 1961. "ברכב" ירחון מצויר לתחבורה – מועדון מכוניות מ.מ.ס.י – 1965. מפעל אוטוקרס חברה בע"מ בטירת הכרמל […]
1948 היקמן פרייס מבקר בישראל, ומקים את מפעל הרכב האמריקאי הראשון בהולנד. מזכ"ל ההסתדרות דוד רמז מתמנה לשר התחבורה. כיהן שנתיים וחמישה חודשים. 1949 נשיא ארה"ב, הארי טרומן, מעניק הלוואה ראשונה למדינת ישראל, שחלקה יועד לתחבורה. חברת פורד מודיעה על כוונתה לייצר מכוניות בישראל, אך נכנעת בלחץ החרם הערבי. ג'ו בוקסנבאום מייסד את חברת מכשירי […]
כשנסגר מפעל מתמר בחיפה עבר קו הג'יפים באופן טבעי למפעל הרכב בנצרת עילית. תפוקת ייצור הג'יפים מדגמי וויליס במתמר צומצמה למחצית מהתפוקה השנתית במפעלו של אילין עשור קודם, ולכן קונצרן כלל החליט להפסיק את הפרויקט בחיפה. דגם סופה הראשון יוצר במפעלי תעשיות רכב נצרת בשנת המודל 1992, לאחר שהושק בחודש אוגוסט 1991. מאז דגמי הסופות […]
בסוף שנת 1966 ירדה מפס הייצור, במפעל תעשיות רכב נצרת (תע"ר), המשאית הקלה הראשונה, פאואר וואגון, המוכרת יותר בכינוי – נ"נ 'פארגו'. בסיכום שנת הייצור הראשונה הורכבו בתע"ר כ-600 כלי רכב, רובם ככולם קומנדקר וכן משאיות קלות מהדגמים D200 ו-D600. קדם לכך, יבוא משאיות קלות באמצעות חברת מכשירי תנועה, בסיוע הסדנה בעיר אזור. עיקר הפעילות […]
שיתוף הפעולה עם פורד הביא ככל הנראה להרכבה האיכותית ביותר של מכוניות נוסעים בישראל מאז ומעולם. ערכות הרכבה של אסקורטים וטרנזיטים נשלחו מאנגליה למפעל בנצרת. הדגמים זכו מספר פעמים לדירוג איכות זהה ואף משובח יותר מזה של המכוניות שהורכבו באנגליה. האסקורט הוצגה בישראל יחד עם השקתה באנגליה, בינואר 1968, כמחליפת 'פורד אנגליה' עם גוף פח […]
במסגרת המלצותיה של ועדת ברתל הממשלתית, שפרסמה את מסקנותיה בחודש מאי 1965, נעשה ניסיון למזג את תעשיות הרכב בארץ. ועדת ברטל ניסתה לאזן בין צרכי השוק ולחציהם של יצרני הרכב ונציגיהם בארץ. המטרה נועדה להגדיל את תפוקת הייצור המקומי, בתעשיות, שכללו בעיקר את 'אוטוקרס', 'ליילנד' שייצרה בעיקר אוטובוסים באשדוד ו-'א. אילין' שהייתה מצויה כבר בקשיים […]
בראשית ימי המדינה הסתובבו בכבישי ישראל הצעירה כ-5,000 משאיות בלבד, שחלקן שרדו את מלחמת העולם השנייה. האמריקאים העניקו מענק נדיב ראשון למדינה החדשה, שיועד לפיתוח התחבורה והחקלאות. בהתאם לתנאי המענק, הדרישה הייתה לרכוש משאיות מתוצרת אמריקנית. צי המשאיות הוכפל במהרה בכלי רכב מתוצרת: שברולט, פורד, מאק, דודג' ואוטוקאר. היצף במשאיות בשנות החמישים המוקדמות הרחיק את […]
בעקבות ועדת אביגדור ברתל הממשלתית, ניסתה הממשלה להכניס סדר בייצור הרכב. הוחלט שהמכוניות שייוצרו בארץ יהיו בעלות נפח שבין 1,000 סמ"ק ל 1,700 סמ"ק. אוטוקרס החליטה להרכיב מכונית טריומף חדשה 1,300, שצורתה ומכלליה זכו לביקורות טובות באנגליה. ממשלת ישראל שרצתה למנוע הרכבת מכוניות באותו נפח מנוע, כמו הקונטסה 1,300, בדומה למדיניות הסובייטית של אתם הימים, […]
סברה ספורט בפתח המפעל שלדת הסברה ומכללים מכאניים בשנת 1961 הגיחה לעולם סברה ספורט, מתחרה דלת אמצעים מבית הייצור הבריטי – 'רלייאנט'. הסברה הייתה מכונית הספורט הישראלית הראשונה וכנראה שגם האחרונה. דו-מושבית פתוחה (רודסטר) או סגורה (קופה), הנעה אחורית, מנוע 1,703 סמ"ק של פורד קונסול – 71 כוחות סוס, המוזן משני קרבורטורים. יוצרה במפעלי אוטוקרס […]
הכרמל עלתה אל פס הייצור במפעל אוטוקרס בשנת 1962, כשהיא מתפארת במנוע 997 סמ"ק ובמנוע 1197 סמ"ק של פורד קורטינה. כל דגמי הכרמלים על כל סבלו תחילה ממחלות הילדות של הסוסיתא והתקשו להתחרות עם התוצרת של אפרים אילין. חלק מהדגמים של הכרמל זכו לפופולריות בקרב הקצונה בצה"ל. אט אט הוכנסו בהם שיפורים, אבל גם אלו […]
ה"קובייה", כך כונתה הסוסיתא, החלה את דרכה בשנת 1959. עיצובה הריבועי דמה לאיור חובבני של ילד והזכיר ארגז לחם. המכוניות הראשונות הוצעו במחיר של 5,500 לירות לצרכן, ולעומתה עלתה מכונית אירופאית כ-9,000 לירות. שובינסקי הציע אותה לאמריקנים תחת השם 'סברה' במחיר נמוך של 1,340 דולר ליחידה. הוא אפילו ייצא 100 מכוניות ראשונות, אבל בטקס קבלת […]
החברה נוסדה על ידי המהנדס לדיסלאב שנלר, איש עסקים חיפאי, שהתקשר בתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת עם מפעל "רלאיינט" (RALIANT) הבריטית. שנלר מצא את עצמו, בסיוע שנים-עשר פועלים בלבד, מרכיב תאי נהג פרימיטיביים מפח על שלדות הרלאיינטים בבית מלאכה קטן ברחוב תל-אביב בחיפה שנקרא "מוסכים ומכונות". יצחק שובינסקי, יליד טוראק שבמערב פולין (1914), נכנס […]
קשר מיוחד. בני אביעד ואפרים אילין באחד ממפגשיהם הרבים קשר מיוחד נרקם ביני לבין אפרים אילין, בעיקר בעשור האחרון לחייו. תחילתו בהערצה תמימה של ילד בבן משפחתו המצליח – המיליונר שתולדות המדינה שזורים בחייו, ובהמשך בקשר של רעות וידידות של בוגרים בעלי עניין משותף וברי אותו מזל (דגים): מקוריים, יצירתיים, יזמים, נחושים וחושבים תמיד מ"חוץ […]
חברת "הינו" מוכרת כיום כיצרנית הרכב הכבד והאוטובוסים מהגדולים והחשובים ביפן. העיר הינו היא מעין עיר שינה בפרברי טוקיו ואין בה יותר מידי ריגושים, אבל שוכן היצרן הוותיק של הבריסקה (טנדר) והקונטסה (מכונית פרטית). ההיסטוריה של הינו שהיתה בבעלויות שונות וקיבלה שמות שונים, כוללת גם היסטוריה ישראלית. בשנות השישים, כשתעשיין הרכב הישראלי אפרים אילין חיפש […]
תצוגת דגמי 'לארקים' במועדון החמש – 2011. צילום: בני אביעד הלארק, מכונית אמריקנית קומפקטית בממדיה. הוצגה בארה"ב בשנת 1958 והורכבה במפעלי "קייזר-אילין" החל מקיץ 1960 וכלה ב-1966. היא זכתה להצלחה גדולה בארץ כמכונית המנהלים של תקופתה, והייתה למכונית השרד הרשמית של הנהגת המדינה ואלופי צה"ל. בשנים 1966 ועד 1975 שימשה המכונית ניידת מבצעית במסגרת מערך […]
התקשורת עם רנו בשנים 1956-1959 הניבה שתי מכוניות שהתחבבו על הקהל הישראלי: קטר-שבו ודופין. 550 מכוניות קטר-שבו הורכבו במפעל א' אילין תעשיות בע"מ, עם מנוע אחורי וגוף עגלגל. המכונית הזכירה בדמיון את החיפושית של פולקסווגן. היו לה ארבע דלתות, והשתיים הקדמיות נפתחות כנגד כיון הנסיעה. פירוש שמה הוא "ארבעה סוסים", אבל המנוע הזעום בנפח של […]
תצוגת דגמי 'וויליס' במועדון החמש בפארק הלאומי – 2011. צילום: בני אביעד משנת 1941 ועד לסיום מלחמת העולם השנייה יוצרו יותר מ-600 אלף ג'יפים. הג'יפ יוצר במדינות נוספות, בהן צרפת והולנד, וסופק גם לצבא רוסיה. משנת 1984 מיוצרים ברישיון גם בסין. בעת הרחבת ייצור דגמי הקייזר, החלו לייצר במפעל גם את הג'יפ הפופולארי של חברת […]
הגרסה האמריקאית של קייזר דה-לוקס הייתה יפהפייה. היה זה דגם אווירודינמי עם ארבעה צילינדרים. ב-14 ביוני 1951 השיק אפרים אילין את הדגם הישראלי בטקס מרשים בהשתתפות דוד בן גוריון. פרט קטן לא סיפרו לראש הממשלה: כל המכוניות הובאו בשלמותן מארה"ב. לימים כונתה הקייזר בארץ – הברווזון המכוער. הממשלה לא התירה למכור את מכוניות המפעל בשוק […]
חייו של מפעל הרכב הראשון בישראל, ששינה את שמו ל-א. אילין תעשיות בע"מ ובסוף דרכו ל-תי"ל, היו רצופים תלאות ומשברים. אפרים אילין, חלוץ תעשיית הרכב בלב המדבר, רטן רבות על דרך הייסורים שעבר עד שראה את פתיחת השערים במפעל בחיפה. עוד בשלבי ההקמה התברר לו, כי אם היה חוזה שנחתם מלכתחילה על מנת שלא לכבדו, […]
לכנות את מה שהיה כאן "תעשיית רכב" זו הגזמה. כל מה שנותר מהחזון הישראלי של ראשית שנות המדינה הן מספר מכוניות מוזרות למדי,הנהוגות בעזרת אספנים המשוגעים לדבר. חיפה זה לא דטרויט. ולא המתחרים המרים, אילין ושובינסקי, הצליחו לעשות ממנה אפילו משהו הדומה לדטרויט. באותם ימים נעו בכבישי הארץ דגמי מכוניות רבים מתוצרת מפעלים שונים, והדבר […]
גאווה לאומית: קווי ייצור בתעשיית הרכב הישראלית בראשית דרכה הראשונים שייצרו מכוניות בארץ היו שני אחים יהודים תושבי גרמניה, צבי ואלכסנדר שפרלינג, אשר פגשו בלונדון בשנות השלושים של המאה הקודמת את ג'וזף קמפר, שהיה מפקד טייסת במלחמת העולם הראשונה. מהפגישה האקראית בלונדון, שהתנהלה עם הרבה ויסקי וסיגריות איכותיות, צמח הרעיון לייצר מכוניות בפלסטינה. האחים שפרלינג […]
תחזוקת רכב בטיחותית סוד המכונית השמורה והבטיחותית טמון בראש ובראשונה בהרגלי בעליה ובהגיונם הבריא. לצמצום הצורך בתיקונים ובעלויות מיותרות, נחוץ לבצע טיפולי אחזקה שוטפת לפי תכתיבי יצרן הרכב, בהיקפים ובמועדים שנקבעו בנוהליו, ובכלל זה רישום והתייחסות לתופעות חריגות. אין להתעלם מרעשים, ריחות, דליפות שמן ודלק או כל סימפטום אחר, אפילו אם כעבור זמן מה נעלמות […]
מאפייני בטיחות תא הנוסעים תא הנוסעים הוא פשרה של שפע דרישות מנוגדות, שלא תמיד עולות בקנה אחד זו עם זו. לתא הנוסעים חייבת להיות גישה נוחה. זו מתבטאת בדלתות קלות כשנפתחות בזווית רחבה, ובחלונות זכוכית שדרכם ניתן לצפות בנוף במהלך הנסיעה. פחי פלדה, חזקים ועבים ככל שיהיו, לעולם לא יבודדו את התא מפני השפעות הסביבה […]
בטיחות פסיבית – כללי הבטיחות הפסיבית הינה מכלול תכונות הרכב המקנות לנוסעים הגנה מפני פגיעות בעת תאונה. מידת הבטיחות היא, למעשה, פרי פיתוח של מתכנני הרכב. התכנון נעשה כיום באמצעות מודלים ממוחשבים שונים של תאונות דרכים. תוצאות התכנון צריכות להביא לייצור רכב עם תא נוסעים מוגן: מבנה שלדה שמיועד לקרוס בצורה מתוכננת בשעת תאונה ולספוג […]
דינאמיקה והתנהגות מאפייני בטיחות אקטיבית התכונות המיוחדות של הבטיחות האקטיבית מפצות על שגיאות הנהג, כאשר הדבר ניתן, כדי למנוע את התוצאות המסוכנות האפשריות. חשוב לזכור שהמערכות החדשות אינן מיועדות רק לנהגים חסרי ניסיון. גם נהגים ותיקים, הבטוחים בעצמם, עלולים לעשות שגיאות כאשר הם עומדים בפני מצבים בלתי צפויים או כאשר הם נוהגים בכלי רכב שאינם […]
– מאמר זה נתון תחת עריכה – בחינת אוטובוסים, מוניות, רכב סיור, נגררים ונתמכים אוטובוסים ערך: בני אביעד השתלמות חובה לבוחני רכב לבדיקות אוטובוסים נושא: סיווגי האוטובוסים לפי תקנות התעבורה. קיימת חלוקה נוספת משנית של האוטובוסים, כדלהלן: אוטובוס מפרקי, המורכב משני רכבים או יותר, המאפשרים ביניהם מעבר נוסעים. אוטובוס דו – קומתי, בעל שני מפלסים, […]
מחשבים לרשות הבטיחות המחשב הוא למעשה מתקן אלקטרוני, אשר קולט מידע מגוון, ויכול להשוותו לאפשרויות רבות האגורות בתוכו. בשלב הדגימה הוא אוסף נתונים למצב הרכב בזמן נתון, בסיוע חיישנים. החיישנים מותקנים במערכות האלקטרוניות השונות, ומודדים מהירויות, נפחים, לחצים, טמפרטורות, נקישות ועוד. היות והמכונית הממוחשבת מופעלת בעזרת טכנולוגיה כה מתוחכמת, נשאלת השאלה מדוע לא תנהג זו […]